1ברשותו. פי' ולא בגזירתו של השם שזה לא היה רק לרצונם. ואין לפרש דעל פי ה' אאותם קאי, כלומר שהשלוחים היו ע"פ ה' אע"פ שהשליחות לא היו ע"פ ה', שהרי ברירתן לא הוזכרה כלל עדיין, וא"כ היאך יאמר וישלח אותם שהכנוי מורה על הנזכרים לעיל, ואדרבה בהליכתן היה לו לומר על פי ה'. אלא אותם קאי אסתם אנשים שהוזכרו שהיו ברצונם:2לשון חשיבות. פירוש כל סתם אנשים לשון חשיבות הוא וכשיבואו במקום תואר כמו הכא וכמו וחזקת והיית לאיש, אבל כשלא יהיו במקום תואר, כמו ויאמרו האנשים, ואת האנשים אשר פתח הבית, שלח לך אנשים, כלם ל' אנשים ממש הם ולא חשובים. רא"ם:3ואותה שעה כשרים היו. קצ"מ הקשה מהר"ן והלא כתיב ויקרא משה להושע יהושע א"כ אף קודם הליכתם הרגיש ברשעתם. אבל לענ"ד שמעיקרא לא קשה שכבר א"ל הש"י שלח לך לדעתך ושיתן להם מקום לטעות, וא"כ ודאי ידע רוע תכונתם ועצתם הרעה. וג"א מתרץ אהא, לאפוקי אחר אותו שעה מיד שנתמנו היה עצתם רעה:
